המערכת הבנקאית בישראל ומדיניות אימוץ ההוראות ניהול סיכונים - באזל II

כמות הרגולציה הבנקאית, בדגש על ניהול סיכונים הינה רבה ונמצאת במגמת עלייה מתמדת. לאורך השנים, אינסוף מחקרים נערכו ברחבי העולם, בנוגע למשמעות של המלצות 'באזל II'. למרות זאת, דיון מועט נערך בהשלכות של יישום רגולציה זו, על המערכת הבנקאית בעולם ובפרט בישראל.

בשנת 74' התכנסו בבאזל, נציגי הסקטור הבנקאי הבינלאומי של המדינות המתועשות (ה G10), על מנת ליצור כללים פיקוחיים א-פורמליים בתחום הבנקאות. מטרת ועדת באזל היתה, להגיע להסכמה בינלאומית לסטנדרטים של התנהלות נאותה ושיתוף פעולה בפיקוח הבנקאי הבינלאומי. כיום, ועדת באזל לפיקוח בנקאי, מציבה את הסטנדרט העיקרי הגלובלי לפיקוח רגולטורי זהיר על בנקים (Prudential Supervision) ומספקת פורום לשיתוף פעולה בין בנקים בנושאים פיקוחים. חברים בוועדה נציגם של 28 מדינות.

מאותו מועד ועד היום, הועדה התכנסה פעמים רבות וסיפקה מגוון של מסמכים אשר הוטמעו רובם ככולם ברגולציה מקומית ברחבי העולם. זאת, בשימת לב לכך שמדובר ביישום של רגולציה שהינה בין היתר, רגולציה בינלאומית בלתי מחייבת ובחוק רך ('חוק' שלא נחקק על ידי הריבון, אלא מהווה מקבץ של כללים אשר נוסחו ע"י ארגון לא ממשלתי ואשר הרגולטור בחר לאמץ לתוך למערכת המקומית, באופן שתואם לצרכים ולמבנה המקומי).

בעוד שההחלטה לאמץ ולהטמיע רגולציה זו, נעשית כאמור ע"י הרגולטור ובישראל – המפקח על הבנקים, המערכת הבנקאית היא זו אשר נדרשת להשקיע תשומות להתאמת פעילותה לרגולציה החדשה.

במסגרת יישום המלצות ועדת באזל II בתחום ניהול סיכונים, המערכת הבנקאית בישראל ביצעה שינויים משמעותיים ביותר (שינוי מבנה ארגוני, הקמת חטיבות לניהול סיכונים, הגדרת תפקיד של מנהל סיכונים ראשי, קצין ציות, הגדרת מדיניות ניהול סיכונים, תיאבון סיכון[2], נהלי עבודה וכו').

מדובר היה בפרויקט מתמשך, המשנה את התפיסה הבנקאית המקובלת והקשור למגוון רחב של פעילויות בנקאיות. יישום המלצות באזל II, היה כרוך בהשקעות גבוהות מאוד, בין היתר בשל הצורך בהטמעת שינויים בתהליכים העסקיים, שינוי והוספת אפליקציות מחשוב ושילוב נתונים ממערכות שונות בבנק.[3] דרישות הפיקוח על הבנקים, שינו את הפעילות הבנקאית כפי שהכרנו אותה והרחיבו את התשומות המוסטות לניהול סיכונים, ניטור, וידוא וביצוע בקרות.

במהלך מחקר שלי לתואר שני במשפטים, החלטתי לנסות להשית מעט אור, על ההשלכות שהיו על המערכת הבנקאית בישראל כתוצאה מהטמעת רגולציה זו. זאת, תוך שימת דגש על המניעים של הרגולטור לאימוץ רגולציה בינלאומית בלתי מחייבת. עבודת המחקר אשר נמשכה על עמודים רבים, תומצתה וניתן למצוא את עיקריה במאמר אשר פורסם בנושא ברבעון לבנקאות של איגוד הבנקים. גיליון 182.

https://en.calameo.com/read/004882747f2aba50ce65d