האלה דמיטר - האימא הטובה ביותר לבתה והגרועה ביותר לעצמה..

האלה דמיטר, אלת הדגן והחקלאות ואימא אדמה, ידועה בעיקר על סיפור החטיפה של בתה. מאורע אשר עיצב את דמותה לעד. כאשר פרספונה נעלמה, דמיטר הפכה כל אבן על פני האדמה, על מנת למצוא אותה ו - נכשלה. במצב זה, של חוסר וודאות קיצוני, האלה/אישה העצומה הזאת, קיבלה החלטה. היא החליטה לשבות. על מנת להבין את דמטר, יש ללכת להיסטוריה המשפחתית של דמותה. היסטוריה של נשים, אשר נאנסו ונפגעו שוב ושוב על ידי גברים. שרשרת של אלימות שלא הסתיימה, גם עם הבת של דמטר פרספונה, (שהיתה תוצר של אונס ואולצה יש אומרים, להינשא לאל השאול).

בתסכולה הרב, דמיטר הפסיקה לאכול ולבצע את תפקידה. בהתנהגותה היא הרעיבה את עצמה, את כל בני האדם ועצבנה את האלים.. מאלה אשר הזנה ודאגה הם אור לרגליה, היא הפכה לזו אשר הרעיבה את בני האדם. הבחירה של דמיטר והתגובה שלה לאור הנסיבות, הנציחה אותה כ'אלה המתקרבנת האולטימטיבית'. דמותה כאחת מהאלות הפגיעות, מייצגת את האישה אשר נפגעת שוב ושוב, מצפה מאחרים שיעזרו לה ולעולם לא מצליחה לצאת ממעגל האימה הזה.

במקום להשתמש בכלים שהיו לה, היא בחרה לברוח ונעלמה לתוך עולם של מרמור עצמי. במקום להתעמת עם האלים ולהפגין את כוחה, היא בחרה להפסיק לציית ופגעה בין היתר בעצמה. אחרי שהיא, כ'אימא אדמה', נתנה ונתנה ונתנה לבני אדם ולאלים, העובדה שאף אחד לא עזר לה למצוא את בתה, שברה אותה ושינתה אותה..

מה מייחד את הארכיטיפ של האלה דמטר, אלת הדגן החקלאות והפוריות? ✅ נתינה והזנה, ללא גבולות ✅ מיקוד באהבת אם, בניגוד לאהבה רומנטית/חושנית ✅ מיקוד בצרכים של אחרים, על פני צרכיה שלה - טיפוח/ל עצמי לקוי ✅ מיקוד ברגשות של אחר, על פני הרגשות שלה - הדחקה/העדר גבולות עצמיים ✅ מיקוד בהזנת אחר, על פני הזנת עצמה - תסכול/מרמור ✅ אשמה בלתי נגמרת - מה שהיא עושה לעולם לא מספיק טוב ✅ בושה ותחושה של כישלון - dammed if you do and if you don't מה לעשות אם מזדהים יותר מדי עם ארכיטיפ דמטר? ארכיטיפ דמטר הוא בין היחידים, בהם קיצוניות נחשבת כדבר פחות חיובי ויש לשאוף לאיזון. שלב ראשון - להתחיל להפנות חלק מהמיקוד לעבר עצמך.. 💞

האם הארכיטיפי רלוונטי רק לנשים ? לגישתי לא. עמדתי (השאובה בין היתר ממחקרים בנושא פמיניזם כלכלי), היא שכולנו גברים ונשים חולקים את אותן התכונות. השוני הוא בעצימות בהן התכונות מקבלות ביטוי, ובקונטקסט של קבלת החלטה זו או אחרת. גבר יכול להיות אימהי ומזין ואישה יכולה להיות, מרוחקת וקרירה. זה לא הופך את הגבר לפחות גברי, או את האישה לפחות נשית.

כולנו לפעמים מרגישים שאנחנו נותנים יותר מדי, שהכוס שלנו ריקה ואנחנו במשיכת יתר מהכוחות הנפשיים שלנו. בתקופה בה חוסר הוודאות ברמת קיצון, אנחנו לפעמים מרגישים שהחיים הפכו לסרט אמתי. לא ברור לנו איך לוחצים על ה- Pause ואם אי פעם נחזור אחורה. דווקא בתקופות כאלו, כאשר כולם בתוך סיר הלחץ, צריך למתן את ההתחשבנות והתקרבנות ולהתמקד ביותר חמלה ודאגה לעצמנו ולסביבה..